מאחורי ה צבעים : בין אותיות ו צורות

אהבה מתרחשת בעולם בו ההפתעה אפשרית , ניסים יכולים להתרחש. בעולם שכזה כל אבן יכולה לשמש כמעמד לציור וכל רהיט יכול להתגלות מחדש כקנבס פוטנציאלי.

ביצירה הירוק של הטבע חודר ומחיה את דלת המטבח הישנה ,
בעוד שהכחול של השמים משתלט על כל המסגרת והופך להיות הדלת עצמה.

#צבעי אקריליק על גבי זכוכית דלתות מטבח משומשות

הכל בעיני המתבונן .

העומק של האוקיאנוס הוא חלום עבור אוהבי המצולות וסיוט עבור אנשי היבשה.

כך המראה עליה נשפך הצבע .
בהתבונות בה בשעות האור - צבעי הטורקיז והירוק עוצמתיים בנוכחותם,
לעומת הלילה החשוך - החושף את גווניה הכהים והכחולים של קרקעית הים.


#טכניקת דיו אקרילי עם שמן סיליקון - המונחים על גבי מראה .

יש ציורים, משיכות מכחול,שאני מכירה היטב. הצפה של רגש שמוטל על הדף דרך תנועה וצבע היוצר ניחוח מוכר כ"שלי".

אבל לפעמים, מגיח איזה רגע לא ברור, שמוליד יצירה עם ריח , צבעים ומילים בלתי כתובות - שחדשות גם לי .
גם לאחר שיצא החוצה לאוויר העולם - עדיין מרגיש שהתוצר המוגמר לא יצא ממני.
כאילו נשלח מיבשת אחרת.
כאילו נכתב בסמלים שאני פחות מכירה.
בשילובי צבעים שזרים גם לי .


משל הייתי רגילה לכתוב באמריקאית ופתאום מגיח קצת יפן לא מזוהה.

וכמו בחיים, הזרות הזו , היא השייכות הכי גדולה שמסתתרת בפנים. יש בנו הרבה יותר שפות ממה שידענו. רק לא להיבהל כשמחליפים שפה.

כואב.כואב שכואב. וזה מעגל אינסופי.
עד שקוטעים אותו.
כשהוא נקטע,נגדע - החלל מתחיל להתרפא. 
האור מתחיל לשוב.
החופש לא נמצא בתודעה של סבל.
הם לא שכנים.
תגדע אותו - עצור אותו מלהתפשט - ויתפנה מקום בחלל - לקודש .

חלומות. דבר מוזר. מציאות דמיונית המאפשרת לפסוע לחלל אינסופי, בו החוקיות היא שונה , המחנק הוא רוחני והקושי הוא פנימי. הזכייה היא באור והדמעות בצבע חושך. מרחב שכולו סמלים ודבר אינו כפי שהוא נראה.